נ. ליפשיץ ושות'משרד עורכי דין · נדל"ן
← כל תחומי העיסוק

תחומי עיסוק · 01

עורך דין התחדשות עירונית לבעלי דירות: פינוי בינוי, תמ"א 38 ותוספת ממ"ד

בפרויקט התחדשות עירונית אתם מוסרים את הדירה שלכם ליזם לכמה שנים. אנחנו מייצגים את בעלי הדירות כדי שההסכם יבטיח תמורה הוגנת, ביטחונות אמיתיים ולוחות זמנים ברורים.

מה אנחנו בודקים

  • הסכם עם היזם ותמורות לכל דירה
  • ערבויות וביטחונות לדיירים
  • דיור חלופי ולוחות זמנים
  • ליווי עד המסירה והרישום

שאלות נפוצות

מי משלם את שכר הטרחה של עורך הדין של בעלי הדירות?

ברוב פרויקטי ההתחדשות העירונית היזם נושא בשכר הטרחה של עורך הדין שמייצג את בעלי הדירות. הדבר נקבע מראש בהסכם, ועורך הדין מחויב לבעלי הדירות בלבד, גם כשהיזם משלם.

מתי כדאי לפנות לעורך דין בפרויקט התחדשות עירונית?

בשלב ההתארגנות, לפני שחותמים על מסמך כלשהו מול יזם. גם "מסמך כוונות" או "הסכם עקרונות" יכולים להשפיע על כל המשך הדרך.

מה ההבדל בין תמ"א 38 לפינוי בינוי?

בתמ"א 38 הבניין הקיים מחוזק ומורחב, או נהרס ונבנה מחדש באותו מגרש. בפינוי בינוי הורסים מתחם של כמה בניינים ובונים במקומו שכונה חדשה, בדרך כלל עם תוספת גדולה יותר של דירות.

האם תמ"א 38 עדיין קיימת?

תמ"א 38 הגיעה לסוף דרכה ברוב הרשויות, ובמקומה פועלים "חלופת שקד" ותוכניות מקומיות שכל עירייה מקדמת. מה שחל על הבניין שלכם תלוי ברשות ובתוכניות החלות במקום, ולכן כדאי לבדוק זאת לפני שמתקדמים.

כמה בעלי דירות צריכים לחתום כדי שפרויקט פינוי בינוי יתקדם?

החוק קובע רוב מיוחס של בעלי הדירות, כיום כשני שלישים מבעלי הדירות במתחם, לצד תנאים נוספים לגבי כל בניין. בפועל, יזמים ובנקים מבקשים לרוב רוב גבוה יותר לפני שהפרויקט יוצא לדרך.

מה קורה עם דייר שמסרב לחתום?

החוק מאפשר לתבוע בעל דירה שמסרב באופן בלתי סביר, כשהושג הרוב הנדרש. לפני כן, ברוב המקרים עדיף להבין את החשש שלו ולמצוא לו מענה בהסכם.

איפה גרים בזמן הבנייה?

בפינוי בינוי ובהריסה ובנייה מחדש היזם משלם לכל בעל דירה שכר דירה חלופי לכל תקופת הבנייה, ונותן ביטחונות לתשלום. סכום שכר הדירה, ההצמדה ומשך התקופה נקבעים בהסכם.

אילו ביטחונות צריכים לקבל בעלי הדירות?

בדרך כלל ערבות בנקאית או ביטוחית להשלמת הבנייה ולמסירת הדירה החדשה, ערבות לתשלום שכר הדירה ופוליסות ביטוח. מועד מסירת כל ביטחון חשוב לא פחות מסוגו.

הבניין שלנו לא מתאים לתמ"א 38 או לפינוי בינוי. יש אפשרות אחרת?

ייתכן. בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" ניתנו הקלות שמקלות להוסיף ממ"ד ומרפסות לבניינים קיימים. נבדוק מה מתאפשר בבניין שלכם ומה הרוב הנדרש.

עורך דין התחדשות עירונית מייצג את בעלי הדירות מול היזם, ולא את היזם. התפקיד שלו הוא לוודא שתקבלו דירה חדשה ותמורה הוגנת, שיש ביטחונות אמיתיים אם משהו משתבש, ושלוחות הזמנים ברורים ואכיפים. במשרד נ. ליפשיץ ושות’ זה התחום שבו אנחנו עוסקים בעיקר בשנים האחרונות: אנו מלווים בעלי דירות בפינוי בינוי, בתמ“א 38 ובחלופות לה, מההתארגנות הראשונה ועד שהדירה החדשה רשומה על שמכם.

פרויקט כזה נמשך שנים. במהלכו תמסרו ליזם את הנכס החשוב ביותר שלכם, תעברו לגור בדירה אחרת ותסמכו על הבטחות שיתממשו רק בעוד כמה שנים. לכן ההסכם שאתם חותמים עליו בתחילת הדרך הוא המסמך החשוב ביותר בפרויקט כולו.

מה ההבדל בין המסלולים?

פינוי בינוי. הורסים מתחם של בניין אחד או כמה בניינים ובונים במקומו בניינים חדשים, לרוב גבוהים יותר ועם הרבה יותר דירות. בעלי הדירות מקבלים דירה חדשה, בדרך כלל גדולה יותר, עם ממ“ד, מרפסת וחניה. המסגרת המשפטית היא חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), שמסדיר בין היתר את הרוב הנדרש ואת ההגנות על בעלי הדירות.

תמ“א 38. תוכנית מתאר ארצית שנועדה לחזק בניינים ישנים מפני רעידות אדמה. במסלול אחד מחזקים את הבניין הקיים ומוסיפים לו קומות, ממ”דים ומרפסות. במסלול אחר (38/2) הורסים את הבניין ובונים חדש באותו מגרש.

מה קורה עכשיו עם תמ“א 38? התוכנית הגיעה לסוף דרכה ברוב הרשויות. את מקומה תופסות “חלופת שקד”, שמאפשרת לעיריות לאשר פרויקטים ברמת הבניין הבודד, ותוכניות התחדשות מקומיות שכל רשות מקדמת לפי צרכיה. התוצאה היא שהזכויות, התנאים והמיסוי משתנים מעיר לעיר ולפעמים משכונה לשכונה. לפני שמתקדמים, כדאי לבדוק מה חל בפועל על הבניין שלכם.

תוספת ממ“ד ומרפסות. לא כל בניין מתאים לפינוי בינוי או לתמ”א 38: לפעמים המגרש קטן מדי, הכדאיות הכלכלית נמוכה או שהתוכניות באזור לא מאפשרות. מאז מלחמת “חרבות ברזל” ניתנו הקלות שמקלות להוסיף ממ“ד, ולעיתים גם מרפסות, לבניינים קיימים, וגם הרוב הנדרש בבית המשותף לתוספת ממ”ד הוקל. אנו מלווים גם פרויקטים כאלה: בדיקת ההיתכנות, ההסכמות בין השכנים, ההסכם עם הקבלן ורישום השינויים בבית המשותף.

מה כולל הליווי שלנו

אנו מלווים את בעלי הדירות לאורך כל הדרך:

  • התארגנות הדיירים. עזרה בבחירת נציגות, קביעת כללי עבודה וקבלת החלטות, ומסמך שמסדיר את היחסים בין הנציגות לשאר הדיירים.
  • בדיקת ההיתכנות. מה מצב הזכויות בבניין, מה התוכניות החלות, אילו בעיות רישום או חריגות בנייה קיימות, ומה הכדאיות הצפויה.
  • מכרז יזמים. הכנת מסמך תנאי סף, פנייה ליזמים, השוואת הצעות על בסיס אחיד ובדיקת איתנות וניסיון של כל יזם.
  • משא ומתן וחוזה. ניהול המשא ומתן על התמורות, הביטחונות, לוחות הזמנים והסנקציות, וניסוח הסכם שמגן על בעלי הדירות.
  • החתמות. הסבר ההסכם לכל בעל דירה, מענה לשאלות ולחששות, וליווי החתימות עד להשגת הרוב.
  • ליווי בשלב התכנון והבנייה. מעקב אחרי עמידת היזם בהתחייבויות, מסירת הביטחונות במועד, בדיקת המפרט ושינויים בתוכניות.
  • מסירה ורישום. קבלת הדירות, טיפול בליקויים, דיווח לרשויות המס ורישום הבית המשותף החדש בטאבו.

הליווי כולל גם את הצד האנושי. בעבודה מול עשרות בעלי דירות, עם צרכים ופחדים שונים, חלק גדול מהעבודה הוא להקשיב: להבין מה מטריד דיירת מבוגרת שגרה בבניין ארבעים שנה, או משפחה שחוששת ממעבר דירה באמצע שנת הלימודים, ולמצוא לכך פתרון בהסכם.

שלבי התהליך

  1. התארגנות ובחירת נציגות. הדיירים בוחרים נציגות ועורך דין שייצג אותם. מומלץ שזה יקרה לפני שיזם כלשהו מחתים דיירים.
  2. בדיקות מקדימות. בדיקת הרישום, התוכניות, השטחים של כל דירה והבעיות המיוחדות של הבניין.
  3. מכרז ובחירת יזם. השוואה בין הצעות לפי קריטריונים אחידים: תמורות, ביטחונות, ניסיון, איתנות פיננסית ולוחות זמנים.
  4. משא ומתן והסכם. ניסוח ההסכם וכל נספחיו: מפרט טכני, תוכניות, ביטחונות ושכר דירה.
  5. החתמות. איסוף חתימות עד לרוב הנדרש, וטיפול בהתנגדויות.
  6. תכנון והיתר. היזם מקדם את התוכנית וההיתר מול הרשויות. אנו עוקבים אחרי התקדמותו ובודקים שהוא עומד בלוחות הזמנים.
  7. פינוי ובנייה. קבלת הביטחונות, מעבר לדיור חלופי ומעקב אחרי הבנייה.
  8. מסירה ורישום. קבלת הדירה החדשה ורישום הזכויות.

ביטחונות ותנאי ההסכם: מה חשוב לבדוק

ההבדל בין הסכם טוב להסכם חלש מתגלה בדרך כלל רק כשמשהו משתבש: היזם נקלע לקשיים, הבנייה נעצרת או ההיתר מתעכב. לכן אנחנו מתמקדים בנקודות האלה:

  • תמורה לכל דירה. גודל הדירה החדשה, מיקומה בבניין, ממ“ד, מרפסת, חניה ומחסן. התמורה צריכה להיות מוגדרת בבירור ולא “לפי שיקול דעת היזם”.
  • מפרט טכני. חומרים, מטבח, ריצוף, אלומיניום ומערכות. מפרט כללי מדי משאיר ליזם מקום לחסוך על חשבונכם.
  • ערבויות. ערבות בנקאית או ביטוחית שמבטיחה את מסירת הדירה החדשה, ערבות לתשלום שכר הדירה וערבויות נוספות לפי הצורך. חשוב לבדוק מי נותן את הערבות, מה סכומה ומתי בדיוק היא נמסרת: לפני שהדירה נמסרת ליזם, ולא אחרי.
  • שכר דירה חלופי. סכום שמתאים לדירה דומה באזור, הצמדה, תשלום מראש לתקופות, ומה קורה אם הבנייה מתארכת.
  • לוחות זמנים וסנקציות. מועד להגשת תוכנית, מועד לקבלת היתר, מועד לתחילת הבנייה ומועד למסירה. לכל מועד צריכה להיות סנקציה ממשית, ולבעלי הדירות צריכה להיות זכות לצאת מההסכם אם היזם לא מתקדם.
  • מיסוי ועלויות. חוק מיסוי מקרקעין כולל הקלות ופטורים ייעודיים למיזמי התחדשות עירונית, בכפוף לתנאים. יש לוודא שהיזם נושא במסים ובהיטלים שהוא אמור לשאת בהם, כולל היטל השבחה, ושבעלי הדירות לא מקבלים חיוב לא צפוי.
  • הגנה על בעלי דירות מבוגרים. החוק מאפשר לבעלי דירות מבוגרים לבחור חלופות מסוימות לדירה החדשה, כמו דירה קטנה יותר בתוספת תשלום או מעבר לדיור מוגן, בהתאם לתנאי החוק. כדאי לבדוק שההסכם מתייחס לכך.

הרוב הנדרש ודיירים מסרבים

הסכם פינוי בינוי לא דורש את חתימת כל בעלי הדירות. חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי) קובע רוב מיוחס, כיום כשני שלישים מבעלי הדירות במתחם, לצד תנאים נוספים לגבי כל בניין. כשמושג הרוב, ניתן לתבוע בעל דירה שמסרב באופן בלתי סביר. החוק גם מגן על בעלי הדירות, למשל בכך שהוא מחייב את היזם למסור להם מידע מסוים מראש וקובע חובות גילוי.

בתמ“א 38 ובחלופות לה הרוב הנדרש נקבע בחוק המקרקעין ובחוק חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה, והוא משתנה לפי סוג הפרויקט.

בפועל, הרוב החוקי הוא רק נקודת המוצא. יזמים ובנקים מעדיפים לרוב רוב גבוה יותר לפני שהם משקיעים. מניסיוננו, הדרך להגיע לשם היא לא לחץ על הדיירים אלא הסבר, שקיפות ומענה אמיתי לחששות. במשרד ליווינו בעלי דירות במתחם מורכב שבו כל הצדדים היו ספקנים אם אפשר להגיע להסכמה, ובסופו של דבר כל בעלי הדירות במתחם חתמו על ההסכם. כל פרויקט שונה, ואין בכך כדי להבטיח תוצאה דומה.

איך בוחרים יזם

בחירת היזם היא ההחלטה החשובה ביותר שבעלי הדירות מקבלים, ולרוב היא מתקבלת מוקדם מדי ועל סמך מידע חלקי. יזם שמגיע ראשון לבניין, עם הבטחות נדיבות, הוא לא בהכרח היזם הנכון. מכרז מסודר מאפשר לבעלי הדירות להשוות בין כמה הצעות, לשפר את התנאים ולבחור על סמך נתונים.

במכרז אנו מגדירים מראש את הדרישות של בעלי הדירות ומבקשים מכל יזם להגיש הצעה לפי אותו מבנה. כך אפשר להשוות תפוחים לתפוחים. הדברים שאנחנו בודקים:

  • ניסיון רלוונטי. כמה פרויקטים דומים היזם השלים בפועל, ולא רק התחיל, ואיך הם התנהלו.
  • איתנות פיננסית. האם ליזם יש הון עצמי וליווי בנקאי שיאפשרו לו לעמוד בפרויקט גם אם השוק משתנה.
  • התמורה המוצעת. תוספת השטח, המפרט, החניות והמחסנים, ולא רק “מספר המטרים”.
  • הביטחונות. אילו ערבויות היזם מוכן לתת ומתי.
  • לוחות הזמנים. האם הם ריאליים, והאם היזם מוכן להתחייב אליהם עם סנקציות.

שיחות עם בעלי דירות בפרויקטים קודמים של היזם, ובדיקה של התנהלותו מול הרשויות, משלימות את התמונה.

מצבים מיוחדים בבניין

כמעט בכל בניין יש מצבים שדורשים טיפול נפרד: דירה שעברה בירושה ולא נרשמה, בעלי דירות שגרים בחו“ל, דירה עם משכנתא או עיקול, שוכרים לטווח ארוך, חנויות בקומת הקרקע או בעל דירה שהרחיב את הדירה בלי היתר. כל אחד מהמצבים האלה עלול לעכב את הפרויקט אם מגלים אותו מאוחר. לכן אנו ממפים אותם כבר בשלב הבדיקות המקדימות, ומכניסים להסכם פתרון לכל אחד: מי מטפל, על חשבון מי ובאיזה לוח זמנים.

גם הצרכים האישיים של בעלי הדירות שונים. משפחה צעירה רוצה דירה גדולה יותר, דיירת מבוגרת מעדיפה קומה נמוכה ומעלית, ובעל דירה שמשכיר אותה מתעניין בעיקר בתשואה. הסכם טוב נותן מענה לצרכים האלה במסגרת עקרונות שוויוניים לכל הבניין.

טעויות נפוצות

  • לחתום על “מסמך כוונות” של יזם בלי ייעוץ. מסמכים כאלה עלולים לקשור אתכם ליזם מסוים עוד לפני שהשוויתם הצעות.
  • לבחור יזם לפי ההבטחה הגדולה ביותר. הצעה שנראית נדיבה במיוחד לא שווה הרבה בלי ביטחונות, ניסיון ואיתנות פיננסית שמאפשרים לעמוד בה.
  • לתת לעורך הדין של היזם לייצג גם את הדיירים. לבעלי הדירות צריך להיות עורך דין משלהם, שמחויב רק להם.
  • להזניח את המפרט והתוכניות. הוויכוחים הגדולים במסירה מתחילים בדרך כלל במפרט שנוסח באופן כללי.
  • לא לטפל מראש בבעיות רישום. הערות אזהרה, ירושות שלא נרשמו, משכנתאות וחריגות בנייה עלולים לעכב את כל הפרויקט אם מגלים אותם מאוחר.

לפני שאתם מתחילים: רשימת בדיקה קצרה

  1. ודאו שנבחרה נציגות דיירים ושיש לה סמכויות מוגדרות.
  2. בחרו עורך דין שמייצג את בעלי הדירות בלבד, לפני שחותמים על מסמך כלשהו.
  3. הוציאו נסח טאבו ובדקו את מצב הרישום של כל הדירות.
  4. בדקו אילו תוכניות חלות על הבניין: חלופת שקד, תוכנית מקומית או פינוי בינוי.
  5. השוו לפחות כמה הצעות של יזמים על בסיס אחיד.
  6. ודאו שההסכם כולל ערבויות, שכר דירה, לוחות זמנים וסנקציות ברורות.
  7. ודאו שהביטחונות נמסרים לפני שאתם מפנים את הדירה.

תחומים קשורים

פרויקט התחדשות עירונית נוגע גם בתחומים אחרים. אם אתם שוקלים למכור דירה בבניין שבו יש פרויקט בתהליך, ראו רכישה ומכירה של דירות. לשאלות על הפטורים ועל המס בפרויקט, ראו מיסוי מקרקעין. אם הדירה עברה בירושה ועדיין לא נרשמה על שם היורשים, כדאי לטפל בכך מוקדם, ראו ירושות ומתנות בנדל“ן.

רוצים לדעת מה אפשרי בבניין שלכם? ספרו לנו בקצרה על הבניין ועל שלב ההתארגנות, ונחזור אליכם.

רוצים לדבר על העסקה שלכם?

שלחו הודעה בוואטסאפ או השאירו פרטים, ונחזור אליכם.

בשליחת הטופס אתם מסכימים למדיניות הפרטיות. הפרטים משמשים לחזרה אליכם בלבד.

וואטסאפהתקשרו